יום חמישי, 16 בפברואר 2017

גדר איסור ריבוי נשים למלך

בדיני מלך ישראל: כתוב במשנה בסנהדרין [כ"א-א']: 'לא ירבה לו נשים אלא שמנה עשרה' 

יש לחקור בפרטי הלכה זו והגדרים שבזה, מהו האיסור למלך שלא ישא יותר מי"ט נשים, האם האיסור הוא המציאות, שלא יהא לו י"ט נשים, או שלא יקח לו י"ט נשים. 

וב' נפק"מ בזה: 

א. "אם הי' הדיוט [לא מלך] ונשא [בהיתר] י"ט [נשים] ואחר כך נעשה מלך – מאי?" האם צריך לגרש את כולם, או רק את האשה הי"ט, או שמא אין בכך איסור היות ולא עבר על כל איסור שהרי לא קידש אף אחת מהן אחר שנעשה מלך? 

ב. אם כן עבר ונשא יותר מי"ט נשים אם אז אסור בכולם, דשוב הוה הכל גדר י"ט. אבל מחמת נשואין יש לומר דרק האשה הי"ט שנשאה באיסור 'חייב לגרשה'? 

היינו שאם האיסור הוא ה'מציאות' של הוספת נשים על הי"ח הרי אם התחתן והוסיף על הי"ט, יש לומר שחייב לגרש את כל הי"ט נשים כי החיתון של מלך עם י"ט נשים נחשב כחטיבה אחת, ואם ננקוט שהאיסור הוא 'שלא יקח לו י"ט', הרי שרק את הנשים שהתחתן יותר מי"ח חייב לגרשם ולא כולם.

[מכת"י לסנהדרין דף כא ע"א, ע' ל"א בהוצאת 'צפנת פענח' נ"י בעריכת הרה"ג הרב מ"מ כשר ז"ל וספר "הרוגוצ'ובר".]

ומסתמא הדבר דומה לכהן גדול שאירס אלמנה ומכל שכן שנשא אלמנה בהיותו כהן הדיוט ונתמנה לכהן גדול שמותרת לו הואיל ובשעה שאירסה או נשאה היתה מותרת לו כדאיתא ביבמות דף ס"א במשנה. 

והגם דיש לחלק דשאני הכא גבי מלך דיש לחוש שמא רוב הנשים יסורו את לבבו אבל לגבי כהן גדול אין איסור נשיאת אלמנה אלא משום קדושה יתירה וזהו דוקא כשנשאה בהיותו כהן גדול ולא כשהיה כהן הדיוט. מכל מקום לא מסתבר שיהיה חייב להוציא מביתו את נשיו שיש לו מכבר לאחר שנתמנה למלך כי הנשים הללו מה חטאו, הלא בהיתר נישאו לזה, ודרכיה דרכי נועם כתיב.

ואין לדמות זאת לשאלת רבי ירמיה [חולין י"ז] אם אברי בשר נחירה שנשארו מהמדבר [והיו מותרים במדבר], מותרים לאחר שנכנסו לא"י [ואם שם היה היתר גם לאחר הכניסה לא"י וחלות האיסור, לכאורה ה"ה כאן] - כי שם לא היה שום איסור בעולם לאכול בשר נחירה משא"כ כאן שהאיסור של אלמנה לכה"ג היה בעולם כשנשא אותה בהיותו כהן הדיוט ואילו זה חמור יותר. [עפ"י ס' משנת אברהם על הסמ"ג מצות ל"ת רכ"ב עיי"ש].

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה